אם המשפחה שלכם היא כמו שלי אז גם אצלכם יש את החלוקה בין אלו שאוהבים סדר זריז, ישר ולעניין- אלה המעדיפים לסיים עד חצות, לבין אלו שאוהבים לקחת את הזמן, לשחק משחקים, לשיר שירים ולהתפלפל בהגדה.

אצלנו בבית יש את המשתנים הייחודיים שלנו, שהוגדרו על ידי הבן הצעיר שלנו, עקיבא. לעקיבא יש צרכים מיוחדים. למרות שעקיבא מאוד אוהב את השירים והמנהגים של פסח (עקיבא נוהג להקשיב לשירי חג במהלך כל השנה ותמיד מוכן לכל חג שיגיע) תמיד מאתגר לעבור ערב ארוך, באווירה לא שגרתית. מאתגר אותנו, את האחים שלו ובעיקר מאתגר את עקיבא.

ככל שעקיבא גדל והיכולות שלו השתנו והתפתחו, ההתמודדות הייתה אחרת, האתגר השתנה. האתגר עכשיו הוא לגרום לאלו שיושבים איתנו סביב השולחן, להבין, לקבל ולהתחשב בצרכים של עקיבא כך שהוא יוכל להנות מכל החלקים האהובים עליו בסדר.

החדשות הטובות? להפוך את הסדר שלכם למשלב ומקבל זה באמת פשוט. ההגדה נכתבה עם מחשבה על כל המשפחה. עם מבחר גדול של טקסטים שמעודדים שיחה על נושאים חשובים כמו הדרה ואפליה, חופש והתגלות, לצד שירים חגיגיים, כוסות יין, וארוחה אינסופית.

חמש תובנות לחגיגות פסח 2017

קחו רגע. תנשמו עמוק. ותריחו את המרור. תבחרו כמה רגעים בהם תאטו את הקצב לטובת אלו שלא מכירים את מנהגי הסדר, או לטובת אלו, כמו עקיבא, שפשוט שרים בקצב קצת יותר איטי. במיוחד במצבים בהם כל מי שעושה איתכם את הסדר כבר מיומן ומכיר את הסדר על בוריו. לבחירה הזו יש את היכולת להזכיר לנו שהמשמעות של שילוב היא לקחת רגע ולדאוג שכולם חלק מחוויית הסדר.

הלחמא עניא. הכנסת אורחים וסדר פסח. אנחנו מתחילים את הסדר עם דלתות פתוחות. מזמינים את הרעב, העני, העבד. מציעים להם מצה כחלק מהכנסת האורחים. אותו לחם עוני, שאבות אבותינו אכלו במצרים. לא בדיוק הארוחה הדשנה עליו חלמו אותם רעבים. אבל פעולה שיש בתוכה מסר- מציעים לכולם בצורה שווה.

הרב לורד ג'ונתן סאקס, מסביר בהגדת הפסח שלו, שמה שהופך את לחם העוני ללחם חופש הוא הנכונות לשתף אותו עם אחרים. הנכונות לשתף ולשלב היא גם הצעד הראשון ביצירת קהילה שפתוחה לקבל אנשים עם צרכים מיוחדים. זהו שחרור מהפחד האנושי ביותר משוני, מהאחר. סעודה משותפת, אכילת מצה יחד, יכולה לסלול את הדרך להפחתת אי הנוחות באמצעות ערב מלא בנושאי שיחה שוברי קרח ופעילויות קבוצתיות.

קהילה משלבת במובן מסוים מזכירה את הסדרים הראשונים במצרים – דלתות פתוחות, שולחנות ערוכים, תיקים ארוזים – מוכנים ומקווים להרפתקה קהילתית אותה כולם יחוו יחד.

היבטים שונים לארבעת הבנים. בין אם זהות מינית מגוונת, מוגבלויות ושוני, מחלות נפשיות, הורות וניהול כעסים, ארבעת הבנים הם נקודה ברורה לדיון בשוני. איך ניתן להעמיק את השיחה?

הרב מרים ספיצר מסבירה שההגדה מתחילה במילים "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" ובדרך כלל מפרשים את כוונת המשפט כ-התורה מזכירה ארבעה בנים. אבל יתכן שניתן לפרשו כך- התורה התנגדה לרעיון שיש רק ארבעה בנים.

באופן אינטואיטיבי, מובן לנו שזה מתחבר לשאלה הגדולה יותר על זהותם של ארבעת הבנים. מי הם ומה הם מייצגים – השאלות שלהם, התשובות שנותנת ההגדה והתגובות שלנו. הרב ספיצר מציינת שהרבה פעמים ההגדרות והתפיסות שלנו על ילדים הופכות לנבואות המגשימות את עצמן בגלל הכח שיש בתגובות שלנו להניע ולהשפיע על התנהגות עתידית.

אם נחשוב מעבר להגדרות ולתוויות, ונפרוץ דרך החלוקה המקובלת בין המוגבלויות השונות, והחשיבה על רמות תפקוד שונות, נוכל לחשוב בצורה פתוחה יותר ופחות מקובעת על כל הילדים בקהילה.

חרוסת ובניית חומות. הפירמידות במצרים, חומות העיר העתיקה, ועוד חומות עתיקות רבות אחרות מעידות שהמין האנושי כבר מומחה בבניית חומות. החומות שאנחנו בונים אשר מונעות הבנה וקבלה של כל האלמנטים השונים בחיינו (הפרטיים והקהילתיים) מוצאות ביטוי בחרוסת שאנחנו אוכלים בסדר. קחו רגע לחשוב על כל החומות שאתם בניתם. בין אם אלו חומות של פחד, תפיסות מוטעות או חוסר ניסיון, והתחייבו להשתמש בחרוסת כדי לבנות קהילה משותפת, ללא מכשולים המונעים את השילוב של כל אותם האנשים שעד אז היו מנודים.

דיינו. מספיק. שיר הדגל של סדר הפסח שמופיע בתחילת הערב, דיינו. "קרשנדו של הודיה", כך מגדיר אותו מוריס סילברמן בגרסה שלו להגדת הפסח. צליל הולך ומתגבר של הודיה. הוא מסביר שהשיר מתחיל בהכרת תודה על השחרור הפיזי מעבדות ונגמר בהודיה על השבת והתורה – הרוחניות. החופש אינו מספיק. יציאת מצרים חייבת להוביל למעמד הר סיני.
אם יציאת מצרים משמעותה חופש, אז מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות משמעותן אחריות. אם אנחנו רוצים לשלב בצורה משמעותית אנשים עם צרכים מיוחדים בכל ההיבטים של חיי הקהילה היהודיים, אנחנו צריכים בראש ובראשונה להכיר ולהודות בפחדים שלנו ובתפיסות המוטעות שלנו על שוני.

אנחנו יכולים להיות כנים עם עצמינו ולומר דיינו.

חג שמח ממשפחת שותף בירושלים!

מרים אברהם, בת' שטיינברג, מייסדות; מרסי טירשוויל, מנהלת תוכניות; אליזבת קורלין, מנהלת חינוך והסברה; יוני אריה, סגן מנהלת תוכניות; עליזה קאופמן, אחראית שיווק ופיתוח; יעלה רשב"א, בת שירות; רחלי מנדל, עובדת סוציאלית; יעל שטיינברג, מתמחה.

חברי ההנהלה: ד"ר רביב שוורץ, יו"ר. רינה מגן, גיא מילוא, גבריאלה שיזף, רות אבנשטיין, לורי פלדשטיין, דון גור, ליסה ברקן, אריה בן יוסף, שרון סופר

חברי ועדה מייעצת בארה"ב: עדינה אברמוביץ, אליס ברנדהרדט, הווארד  בלאס, הרב דברה קנטור, הרב ריצ'רד ושרון המרמן, שרה רבינאו סימון, הרב לורן סייקס