קייטנת שותף, אחת מהפעילויות ב"שותף – תוכניות שילוב", מציעה 3 שבועות של קייטנה ל-130 חניכים, בני נוער ומבוגרים מירושלים וסביבותיה. יותר מ-50% מהמשפחות החברות בשותף מקבלות הנחה משמעותית על התשלומים לתוכנית, הכוללת הסעות הלוך וחזור מהקייטנה. בשותף מאמינים שגישה לפעילויות קיץ איכותיות מגיעה לכל משפחה ללא קשר למצבה הכלכלי, ובלי להעביר אותה מסכת ייסורים כדי להוכיח צורך בעזרה כלכלית עבור הקייטנה.
היה לי את העונג המוחלט לעבוד עבור שותף בשלוש השנים האחרונות, כבר כמעט ארבע, ובכל יום אני מוצא משהו חדש לאהוב בעבודה הזאת.
החלק הכי טוב בעבודה עם שותף הוא ההתמקדות שלנו במענה על צרכים מורכבים, במיוחד במהלך הקיץ שהוא אולי התקופה המאתגרת ביותר בשנה עבור ילדים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם. תוכניות הקיץ האפשריות מציעות בחירה מצומצמת, ורובן מצליחות להכניס את המשפחה לחובות.
אני גאה מאוד בשותף שמספקת מענה אמין, מקצועי ובמחיר הגיוני לכל-כך הרבה ילדים ומשפחות.
תנו לי להסביר לכם יותר עם סיפור מביקור ביתי שערכתי כהכנה לקייטנה. דפקתי על הדלת, מוכן מבחינה רגשית (או כך לפחות חשבתי) לפגישה עם אם ושני בניה. ילד בן עשר, 'משה', פתח את הדלת. 'משה' מנומס מאוד, וגם מתוק – אפשר לראות שהוא מתרגש לפגוש אותי. אני מתיישב עם אמו, 'שרה', ואחיו, 'דוד', שהוא בן שלוש עשרה וחצי (נקודה שחשוב לו להבהיר), יחד עם אחותם הגדולה שהיא חיילת בצה"ל.
'שרה' מתחילה להגיד לי שהיא מתכננת לשלוח רק את 'דוד' לקייטנה היות והיא לא מכירה את הפעילויות של שותף, ומרגישה בנוח לשלוח לתוכנית את בנה הבכור בלבד. מהדרך בה היא מדברת, ומהערכה מהירה של ביתם הצנוע, אני יכול לראות שקורה פה הרבה יותר ממה שהיא מרגישה בנוח לספר לי.
אני מספר לה על הקייטנה ועל הפעילויות השונות, וצופה בזמן ששני הבנים מתחילים להתרגש. אנחנו מדברים על התשלום, ואני רואה את המבט על הפנים של 'שרה' כשהיא תוהה איך תצליח לשלם על שני הילדים בקייטנה של שבועיים. אחר כך מגיע השלב האהוב עליי בביקור הביתי – להכיר את הילדים. אני מגלה ש'דוד' אוהב לשיר, והוא גם ממש טוב בזה! הוא אוהב גם כדורגל, נגרות ושחייה. 'משה' הוא ילד אנרגטי ונהנה גם הוא מספורט, שחייה ומשחק עם חברים. המשפחה, שחשבה שלא אסכים לקבל לתוכנית ילד בעייתי, אמרה לי שלילדים אין ממש בעיות התנהגות. זה היה נראה לי קצת מוזר, ומדברי האחות השתמע ההפך. מילאתי את הפרטים של הילדים ואמרתי ל'שרה' להיות בקשר עם מנהלת התוכניות שלנו, מרסי טישוול, כדי לדון בפרטי התשלום (נושא שהעלתה מספר פעמים במהלך הביקור).
רציתי לאסוף עוד קצת מידע על הילדים האלו, היות והרגשתי שאני לא רואה את התמונה המלאה. אחרי שקיבלתי רשות מהאם, יצרתי קשר עם העובדת הסוציאלית של בית הספר שקישרה אותי למורה של 'דוד'. ציפיתי שהמורה תאמר לי שלילדים יש אי אילו בעיות התנהגות, אבל המצב בסך הכול בר שליטה. אלוהים כמה שטעיתי. המורה סיפרה לי שלא רק שלילדים יש מספר בעיות התנהגות, המצב הכלכלי שלהם גם גרוע משחשבתי. היא אמרה לי ששרה היא אם אכפתית מאוד ומשתדלת עד המקסימום, אבל יכולה להכין לילדים רק כריך פשוט לארוחת העשר, ובית הספר מספק להם בגדים. היא אפילו לא יכולה לשלם 15 שקלים עבור ועד הכיתה. בנוסף לכל זה, היא נאלצה לעבור ניתוח ברגלה ולכן לא יכולה לעבוד.
החלטנו, לפי המדיניות הרגילה שלנו, ליצור קשר עם המחלקה הסוציאלית העירונית, לבדוק שנית את מצבם הכלכלי ולראות האם המחלקה תוכל לעזור למשפחה הזו לממן את הקייטנה. ניסיתי ליצור קשר עם העובדת הסוציאלית שלהם מספר פעמים, אבל הצלחתי לתפוס רק עובדת סוציאלית אחרת למשך כמה דקות, שהבטיחה לי כי תפנה את האחת שמטפלת במשפחה ליצור איתי קשר. עוד לא שמעתי ממנה. בינתיים, המדריכים שלנו יוצרים קשר עם המשפחות המשתתפות בתוכנית שבוע לפני תחילת הקייטנה על מנת לעדכן אותן בפרטים אחרונים. אחד המדריכים אמר לי שהתקשר למשפחת 'כהן' ונאמר לו שהילדים לא רשומים לקייטנה.
זה היה נראה לי מוזר, ולכן התקשרתי ל'שרה'. היא אמרה לי שהילדים כבר לא מעוניינים ללכת לקייטנה. כדי לנסות ולהבין מה הבעיה האמיתית, שאלתי אותה אם הם ירצו לבוא לקייטנה לשבוע אחד בלבד. בזמן שהיא משוחחת על העניין עם 'דוד' אני שומע משפט קורע לב יוצא מהפה שלו. "אמא, אם זה יותר מידי כסף אני לא רוצה ללכת." מה קורה במדינה שלנו כשילד בן 13 מוכן לוותר על חוויית קיץ מדהימה כי אמא שלו לא יכולה לשלם עליה?
מיד אמרתי לה שאחזור אליה בעוד כמה דקות. התקשרתי למרסי והסברתי לה את המצב. היא אמרה לי פשוט "תגרום לזה לקרות". אני גאה מאוד לעבוד בארגון שנתן לי את ההזדמנות לאפשר למשפחה הזו להשתתף בקייטנה בלי לשאול שאלות. שני הילדים האלה מגיעים לקייטנה. האם שילמה את הסכום הנמוך ביותר שאי פעם הצענו למישהו לדעתי, ומגיע להם את זה. כמה מהזכרונות הטובים ביותר שלי הם מקייטנות, אני לא חושב שזו חוויה שלאיזשהו ילד מגיע שתימנע ממנו.
מאת יוני אריה, סגן מנהל תכנות
נובמבר 2016