Yoni and Gabiלא מזמן הייתי במסיבת יום הולדת של חבר. היו בה 16 אנשים – מתוכם ארבעה שאני מכיר – ואחד שהוא חבר קרוב שלי. כולנו בדיוק התיישבנו לאכול כשפתאום מישהי השתמשה במילה "מפגר".

כמובן ששמעתי אותה, אבל היות והאורחים היו ברובם זרים לי החלטתי פשוט לעבור הלאה ולא להגיד כלום. שכנעתי את עצמי שהבחורה, האחת-שהשתמשה-במילה, לא ידעה שהיא משתמשת לרעה ב"מילה הזאת", כלומר אומרת אותה בהקשר שלילי. החבר שלי, שיודע כמה רע אני מרגיש לגבי אנשים שאומרים את ה"מילה הזאת" (ואני באמת מאמין שהוא לא התכוון לפגוע בי, ולא ציפה שהבחורה-שהשתמשה-במילה תגיב ככה), אמר בצחוק:

"יוני, שמעת את זה?"

ניסיתי להעביר את זה כבדיחה במקום להתחיל דיון על למה צריך או לא צריך להשתמש ב"מילה הזאת".

זה לא עבד.

במקום זאת, הבחורה-שהשתמשה-במילה הסתובבה ושאלה אותי למה "המילה הזאת" מפריעה לי?

בניסיון להימנע מוויכוח טעון, הסברתי בנימוס שהמילה "מפגר" מפריעה לי, והאם היא יכולה להשתמש במילה אחרת במקומה. כמו אנשים רבים בני גילי (אני בן 23), היא חשבה שיהיה משעשע להמשיך להגיד את "המילה הזאת" כדי לפרוט לי על העצבים. המשכתי להסביר שאני באופן אישי לא אוהב להיכנס לשיחות מהסוג הזה עם אנשים שאני לא מכיר, בטח שלא באמצע מסיבת יום הולדת של חבר. כפי שקורה הרבה במצבים כאלה, בהם אנשים מתחילים להצדיק את השימוש במילה "מפגר", הבחורה-שהשתמשה-במילה החלה לחלוק את מחשבותיה בנושא;

"אבל אני לא מתכוונת לשום דבר רע,"

"זו סתם מילה,"

"זה מפריע לך רק כי אתה עובד בתחום הזה,"

המשפט האחרון פגע קרוב ללב עבורי והביא אותי לסף התפרצות, אבל הצלחתי לשמור על קור רוח. רציתי להגיד "לא, זה מפריע לי כי יש לי אחות עם פיגור שכלי" רק כדי לראות איך היא תגיב, ומה התירוץ הבא שהיא תגיד כדי להצדיק את השימוש ב"מילה הזאת". במקום זאת החזקתי מעמד, ו(באופן קצת יותר אגרסיבי מבפעם הראשונה) הסברתי לה שיש לי סיבות משלי להגיב ככה כשאנשים משתמשים ב"מילה הזאת", ואם היא יכולה בבקשה לכבד את הבחירות שלי.

בנקודה הזו הבנתי שאני לא עומד לשנות את דעתה של הבחורה-שהשתמשה-במילה הזאת, ושבדרך הכנסתי את עצמי למצב רוח נסער.

כשאני מוצא את עצמי במצבים כאלה, אני אוהב להשתמש בטכניקה שאני מתרגל בעבודה עם ילדים. הרעיון המרכזי של הטכניקה הוא להביא את השיחה בחזרה לנקודה אליה שני הצדדים יכולים להתחבר – כל אחד בנפרד וגם ביחד. ביקשתי מהבחורה-שהשתמשה-במילה לכבד אותי כבן אדם, ופשוט להשתמש במילה אחרת. בדיוק כמו שמבקשים מאנשים באוטובוס לא לשים את הרגליים שלהם על המושב. הם אולי יחשבו שזה לא כזה סיפור, או לא יבינו למה זה יכול להפריע, אבל בדרך כלל הם יורידו את הרגליים מתוך כבוד לאדם האחר. אנשים צריכים להיות מסוגלים לנהל שיחות בטוחות אחד עם השני בכל מצב – ללמוד ולדון על נושאים שמניבים דעות שונות, ובמקרה הזה – לא לגרום לשאר האורחים במסיבה להרגיש לא בנוח.

בסוף הערב, עזבתי את המסיבה בהרגשה מתוסכלת. זה לא היה רק בגלל השימוש ב"מילה הזאת", אלא כי היא הציבה בפניי בחירה בעייתית –  לנטוש את העקרונות שלי לחלוטין, או להיראות אדם דעתן שמתחיל להתלונן ולהרצות באמצע מסיבת יום הולדת.

כשאני מדבר על "המילה הזאת", אני לא מדבר רק על המילה "מפגר". זה הרבה יותר מזה.

רבים מאיתנו, ביניהם אני (רק תשאלו את אמא שלי), מקדישים מעט מאוד זמן למחשבה על איך המילים שלנו עלולות לפגוע במישהו – עם או בלי שנדע. בין אם זה בגלל גזענות, אנטישמיות, סקסיזם או פשוט שימוש במילה מגעילה, כולנו צריכים לקחת נשימה עמוקה, לנסות ולכבד את האנשים שמסביבנו לפני שאנחנו פותחים את הפה. כמו שאמא שלי תמיד אומרת, "צריך לחשוב לפני שמדברים!"

מאת יוני אריה, רכז תוכנית "מנהיגות צעירה" בשותף.
יוני 2015.